540 מיליון שקל צפויים להיכנס ב–2015 לקופתה של ההסתדרות מדי שנה מגביית דמי חבר – ואולם בדיקת סעיפי התקציב של ההסתדרות לשנה הקרובה מעלה לא מעט תמיהות על אופן השימוש בכספי העובדים. האם חברי ההסתדרות מסייעים במימון פעילויות עבור עצמם, או משלמים בעיקר עבור שימור מנגנון מסועף ששותה עשרות מיליוני שקלים מכספי החברים לשימושו?
ההסתדרות מעסיקה 1,100 איש, ותקציבה מבוסס על דמי החבר מכ–700 אלף עובדים. כל חברי ההסתדרות מעבירים באופן אוטומטי 0.95% משכרם בכל חודש היישר לקופת ההסתדרות. עובד אינו יכול להחליט אם הוא משלם או לא, וברגע שההסכם הקיבוצי של ההסתדרות מוחל על הארגון שבו הוא עובד, הוא מחויב בתשלום. הסכום, אגב, קבוע. את אותו חלק משכרם משלמים עובדי חברת חשמל כמו גם נערים עובדי בורגראנץ'. העובדה כי מדובר בסכומי עתק יכולה גם להסביר את הלהיטות הגדולה שתקפה את ההסתדרות בשנים האחרונות במאבקים לאיגוד העובדים. החלת הסכם קיבוצי על חברה בת אלפי עובדים, למשל חברת סלולר, תזרים לקופתה מיליוני שקלים בשנה.
עצם התשלום טבעי, שהרי מדובר בארגון יציג שאמור לתת שירות כזה או אחר לחבריו, אבל כשפנינו ברשימת שאלות ארוכה להסתדרות, וביקשנו הבהרות עבור חלק מהסעיפים, נתקלנו בשתיקה. ההסתדרות, כדרכה, מסתירה ומערפלת את אופן פעילותה ואת תקציבה. הנהלת ההסתדרות מילאה פיה מים בתגובה לשאלותינו, ושלחה תגובה לקונית שאינה עונה על אף אחת מהן.
50 אגורות מכל שקל הולכים למשכורות
הסעיף הראשון והבולט הוא סעיף ה"משכורות והנלוות (ללא אקטואריה)", שיסתכם ב–2015 בכ–242 מיליון שקל. מדובר בקרוב למחצית מסך הכספים הנכנסים מדמי החבר. כך נוצר המצב שבו 50 אגורות מכל שקל שמשלמים חברי ההסתדרות עוברות למשכורות עובדי ההסתדרות. בדיקה מעלה כי סעיף זה היה בשנה שעברה 231 מיליון שקל – משמע, היתה עלייה של 11 מיליון שקל בתקצוב. הניסיון להבין אם מדובר בעלייה טכנית בעקבות הצמדות למיניהן או בשל עלייה במספר העובדים לא צלח. שאלה ישירה שהופנתה להסתדרות בנושא המשכורות לא קיבלה מענה.
חלוקת הסכום האמור בין 1,100 עובדי ההסתדרות מלמדת על הוצאה ממוצעת של כ–18 אלף שקל לחודש לעובד. האם זה הרבה או מעט? תלוי, כמובן, עם מי משווים את עובדי הארגון הציבורי הזה, שנהנה מסטטוס של אגודה עותמנית ולכן אינו מחוייב בפרסום דו"חות. לשם השוואה, השכר הממוצע במשק ב–2014 היה 9,212 שקל בחודש, והשכר החציוני נמוך מכך בהרבה – כ–6,500 שקל בחודש. ואולם אם משווים את עובדי ההסתדרות לעובדי חברות ממשלתיות, למשל, המשכורת הממוצעת בהסתדרות אינה גבוהה במיוחד. משכורתם הממוצעת של עובדי חברת החשמל, מלקוחותיה הנאמנים ביותר של ההסתדרות, היתה ב–2013 כ–24.1 אלף שקל בחודש (ברוטו), ועלות השכר הממוצעת לעובד בחברה היתה כ–32.9 אלף שקל, לפי נתוני משרד האוצר.
בין תקציב 2014 ותקציב 2015 גדל סעיף הוצאות השכר של ההסתדרות, ולא רק הוא: ב–2015 תוציא ההסתדרות יותר על גם נסיעות, ישיבות ותשלומי אש"ל. התקציב בסעיפים אלה, שהגיע ב–2014 ל–2 מיליון שקל, יגדל ב–2015 ל–3.6 מיליון שקל. בנוסף, יוציאו בהסתדרות 2.9 מיליון שקל ב–2015 על "רכב מוסדי", ו–3.2 מיליון שקל על דואר וטלפון. תביעות משפטיות עולות להסתדרות לא פחות מ–3 מיליון שקל בשנה.
גם אחזקתם של נכסי ההסתדרות עולים לחברים לא מעט. ב–2014 היא עלתה 37 מיליון שקל, ובשנה הנוכחית היא צפויה לעלות 30 מיליון שקל "בלבד", לא כולל 4 מיליון שקלים נוספים עבור סעיף "בטיחות במבנים" – ובסך הכל 34 מיליון שקל בשנה. ב–2015 תוציא ההסתדרות גם 8 מיליון שקל על הנגשת כל 29 בנייני המרחבים (לשעבר מועצות הפועלים). בהסתדרות גם מפעילים "תוכנית אב לתקשורת אינטרנטית", שתוקצבה ב–3 מיליון שקל ב–2014, ומתוקצבת בעוד 3 מיליון שקל השנה.
חברי ההסתדרות מממנים לא פחות מ–6 מיליון שקל עבור סעיף שנתי שנקרא "בחירות להסתדרות". גם ב–2014 וגם ב–2015 מופיע הסעיף הזה, ובו סכום זהה, אף שהבחירות להסתדרות מתקיימות פעם בארבע שנים בלבד.
8.3 מיליון שקל לסיעות הפוליטיות
בין בחירות לבחירות מתקיימת בהסתדרות פעילות פוליטית ענפה. כה ענפה, למעשה, עד כי הסיעות השונות מקבלות לא פחות מ–8.3 מיליון שקל בשנה לתפעולן השוטף. הסיעה החשובה והשולטת בקואליציה, שהקים עופר עיני יחד עם ח"כ חיים כץ וסיעות נוספות, היא סיעת עוגן, שבראשה – כמנכ"ל הסיעה – עומד בשנים האחרונות אחיו של היו"ר לשעבר, בני עיני. אבי ניסנקורן הוא יו"ר עוגן, ואת עיני האח קיבל בירושה.
בני עיני, לשעבר עובד חברת החשמל ומנהל סניף הקאנטרי של ההסתדרות בבאר שבע, נתפס עוד טרם הפך למנכ"ל הסיעה של אחיו כשבכליו קנביס, בנוסף לכמות קטנה של אקסטזי. הוא טען כי מדובר באמצעי להפגת כאבים, ונדון ל–140 שעות עבודה לטובת הציבור.
סיעות ההסתדרות מקבלות תקציב לא רק בימי בחירות. תקציבן ב–2015 הוא 8.3 מיליון שקל, ואותו סכום הועבר גם ב–2014. נוסף על הסיעות פועל גם בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה), שהוקם בדמות הכנסת ופועלים בו 120 חברים. לבית נבחרי ההסתדרות הוקצב סכום נוסף של 2 מיליון שקל, אף שאין בו חברים במשרה מלאה, אלא נציגים שמתכנסים אחת לפרק זמן כדי לדון, למשל, בתקנון ההסתדרות או כדי לאשר ליו"ר פעילות כזו או אחרת. הנציגים מקבלים החזר הוצאות על כל ישיבה. כיום בינ"ה מורכבת ברובה מחברי קואליציה, כך שהסיעה הגדולה יכולה להעביר כל נושא שברצונה להעביר. "תקציב הסיעות ותקציב בינ"ה הם 10 מיליון שקל שפשוט נזרקים לפח בכל שנה, כי חברי ההסתדרות לא מרוויחים דבר מהעניין הזה", אמר מקור המכיר היטב את הפעילות. "קיומן של הסיעות הוא מקור לא אכזב לחלוקת ג'ובים, משכורות ואחזקות רכב. מדובר במנגנון שמשרת ומשמר את עצמו", הוסיף.
הלוואה של 5 מיליון שקל למרכז הפועל
יותר מ–23 מיליון שקל יעבירו חברי ההסתדרות למימון תאגידים השייכים להסתדרות. הסכומים הקטנים יותר הם למכון לבון (770 אלף שקל) ולמכון היהודי־ערבי (700 אלף שקל). קרן עבודה מקבלת 150 אלף שקל בלבד, אבל המכון הבינלאומי למנהיגות לוועדי עובדים – שנועד להפעיל מעין בית ספר לוועדים – מקבל "דמי היתר למינהל מקרקעי ישראל" בסך 3 מיליון שקל. סעיף נוסף שנקרא "יעוד" הוא בסך 1.2 מיליון שקל, שמתוכו מיועדים 800 אלף שקל להוצאת הספרים עם עובד, שממומנת גם היא על ידי דמי החבר.
מרכז הפועל יזכה להלוואה נאה בסך 5 מיליון שקל אם יתברר שהוא זקוק לה, אבל שיאנית ההקצבות היא רשת עמל. עמל שייכת במלואה להסתדרות, אבל תקציבה הוא לא פחות מ–680 מיליון שקל בשנה, שמגיעים ממשרדי החינוך והכלכלה ומרשויות מקומיות. למרות זאת, מי שמשלם על השיפוצים הנדרשים בבית הספר ליידי דייויס של עמל, שעולים 5 מיליון שקל, היא ההסתדרות. סעיף נוסף מגלה כי מוסדות עמל מתוקצבים בלא פחות מ–7.5 מיליון שקל. מנכ"לית עמל היא רוית דום, אשתו של עופר עיני, שהיה עד מאי 2014 יו"ר ההסתדרות. עלות שכרה של דום היתה גדולה מ–800 אלף שקל ב–2013, וגם חברי הנהלה אחרים מתוגמלים היטב – ודמי החבר של עובדי ניקיון ושמירה הם אלה שמממנים חלק מכך.
מיתוג ההסתדרות – 13 מיליון שקל
נראה שהשירות לחבר ומיתוג ההסתדרות לא היו טובים במיוחד בשנים עברו – שכן תקציב השירות והמיתוג, שהיה 4 מיליון שקל ב–2014, זינק ל-17 מיליון שקל ב–2015. "מיליוני שקלים על מיתוג ההסתדרות?", שואל מקור מקורב בזעם. "האם מדובר בגורם עסקי שצריך לשווק את עצמו במיליונים על חשבון דמי החבר?". מקורות שונים מעריכים כי הסכום שולש ויותר בשל רצונו של ניסנקורן לפעול בבולטות תקשורתית גבוהה, דבר שיחזק את מעמדו. העלייה בתקציב המיתוג מסבירה אולי גם את העלייה בסעיף "אגף לקידום מורשת ההסתדרות", שקיבל 212 אלף שקל ב–2014, סכום שגדל ב–2015 ל–308 אלף שקל. מה בדיוק עושים ביותר מרבע מיליון השקלים האלה? 750 אלף שקלים נוספים מוקדשים לסעיף "פעולות תגמול בגין גיוס חברים" – ככל הנראה, ההסתדרות מתגמלת עובדים שונים על גיוס חברים.
חלק מהמיתוג של ההסתדרות מגיע באופן טבעי ממאבקיה הבולטים, ואלה הולכים לבלוט עוד יותר בשנה הקרובה. התקציב לסעיף "מאבקים חברתיים ומקצועיים", שהיה בשנה החולפת 5.5 מיליון שקל, יגיע ב–2015 ל–12 מיליון שקל. אם כן, ניתן לצפות בשנה הקרובה לפעילות נמרצת של ההסתדרות לחיבור עוד ארגונים אליה, מה שיכניס לקופתה עוד דמי חבר, ויבסס את שמו של ניסנקורן כיו"ר לוחם וחסר פשרות. על כל אלה יש להוסיף את העלייה בתקציב הנוער העובד והלומד מ–9.5 מיליון שקל בשנה החולפת לכ–11 מיליון שקל ב–2015. אין מדובר רק בתמיכה בתנועת נוער, אלא בזרוע הביצועית הנמרצת (ויש שיגידו אלימה) של ההסתדרות בפעילות לאיגוד בני נוער – למשל, במאבק במקדונלד'ס, הנמשך עדיין.
רזרבת יו"ר ההסתדרות – 4 מיליון שקל
החלוקה בתוך סעיף "תחזוקת האגפים" של ההסתדרות חושף גם הוא מגמות. "האגף לאיגוד מקצועי", האגף המרכזי והחשוב ביותר, שעוסק בנושאי הליבה של ההסתדרות – התאגדויות עובדים והסכמים קיבוציים – קיבל 15 מיליון שקל ב-2014, ואילו השנה יקבל 19 מיליון. "אגף דמוקרטיה תעשייתית וחברות כוח אדם" מקבל קרוב למיליון שקלים. תקציבו של "אגף מרחבים" עולה מ–22 מיליון שקל ל–24 מיליון, ותקציבו של "אגף הפנסיה" הוא 1.7 מיליון שקל, ללא קשר לתקציבו של "אגף כלכלה", שמשולש ב–2015 ל–228 אלף שקל. "האגף לתפקידים מיוחדים" בעל השם המסתורי יקבל כ–370 אלף שקל בשנה.
"אגף המינהל" הוא האגף הגדול ביותר, ותקציבו היה כ–36 מיליון שקל ב–2015, ותקציבן של "יחידות המטה" – שהן ככל הנראה ההנהלה – הוא כ–19 מיליון שקל, עלייה של כ–3 מיליון שקל לעומת שנה שעברה.
נוסף על כל אלה, יקבל "בית הספר לוועדים" מחברי ההסתדרות 3.3 מיליון שקל, וזאת בעוד נעמת מתוקצבת ב–1.3 מיליון שקל בלבד. סעיף מוזר נוסף הוא סעיף "גביית דמי חבר", בסך לא פחות מ–2 מיליון שקל. "זה סעיף תמוה", קובע מקורב. "מדובר במערכת סליקה ממוחשבת וקיימת. אף אחד לא מתקשר לחבר או מעביר ידנית כסף. לא ברור מדוע נדרש כל כך הרבה כסף עבור הנושא הזה. היה די ב–10% ממנו".
הסעיפים הרשומים כרזרבות מעניינים גם הם. ה"רזרבה" – כך נכתב בפשטות, ללא הסבר – עמדה על 2.1 מיליון שקל ב–2014, אך מזנקת ל–5 מיליון שקל ב-2015. "רזרבת יו"ר ההסתדרות", שסכומה לא השתנה לעומת השנה שעברה, היא בסך 4 מיליון שקל. מדובר במעין קופה קטנה, שבה יכול היו"ר להשתמש עבור נושאים שקרובים ללבו אך לא נכללים בתקציב. דווקא גופי הסתדרות שונים שמטפלים ישירות בחברים אינם מקבלים סכומי עתק. סעיף הסתדרות המעו"ף (עובדי מינהל ומשק ופקידים) הגדולה מקבל 1.8 מיליון שקל בשנה, הסתדרות המהנדסים מקבלת 300 אלף שקל בלבד, הסתדרות האקדמאים מקבלת 600 אלף שקל, והסתדרות עובדי המדינה – 580 אלף שקל.
החזרי חובות לבנקים אוסטריים
סעיפי "החזרי חובות נדחים" כוללים 28 מיליון שקל שרק יודעי ח"ן יוכלו להסבירם. ההסתדרות, כאמור, נמנעה מהסבר לסעיף שנקרא "ארבל ייזום חיפה", שמציין החזר של 13.5 מיליון שקל. בהערות נכתב "קרן + מדד – איצטדיון קרית חיים". אצטדיון קרית חיים הוא אצטדיון שההסתדרות חוכרת, אף שלא ברור מדוע דמי החבר מממנים אצטדיון כדורגל של ההסתדרות, ומה יוצא לחברים מההוצאה הזו.
אזורים קרדן יקבל 700 אלף שקל; מ"פ רעננה יקבל גם הוא 700 אלף שקל, שצויינו בסוגריים כ"הלוואה"; והלוואה נוספת בסך 100 אלף שקל נלקחה ממ"פ חולון. הסעיף המעניין מכולם הוא סעיף "בנקים אוסטריים", שבו 13.3 מיליון שקל, ובסוגריים לסעיף כתוב "קרן + ריבית". ההסתדרות לא הגיבה לשאלה מיהם אותם בנקים אוסטריים, שלהם היא חייבת כל כך הרבה מיליונים.
סעיף "החזרי חובות – אומדן (חובות ידועים לפירעון ב–2015)" עומד על 59.5 מיליון שקל, שבהם החזר הלוואה לקרן שביתה של ההסתדרות בסך 42 מיליון שקל. מדובר בקרן שמממנת משכורות של ארגונים שובתים, במקרים שבהם המדינה או המעסיק לא משלמים עבור ימי שביתה או עיצומים. סעיף נוסף הוא ארנונה וחובות עבר – 4.2 מיליון שקל, וסעיף מסקרן נוסף הוא "מתחם אורנים (מס שבח + שכר טרחת עו"ד)", שבו משיבה ההסתדרות 4.3 מיליון שקל ב–2015.
"אנשים משלמים דמי חבר עבור הגנה מקצועית והכשרה, אבל חצי מהכסף הולך לשטויות", מסכם גורם מקורב. "זה לא התחיל אתמול ולא ייגמר מחר. על אף ניסיונות שצלחו לצמצמו, על אף תקציבים שקוצצו – בעיקר בתקופת עמיר פרץ, אז היתה ההסתדרות בתקופה קשה מאוד – התקציב הזה מראה כיצד מנגנון מיותר משמר את עצמו על חשבון כסף שנגבה היישר מתלושי השכר. לחברי ההסתדרות, אלה שממלאים את הקופה, מגיע יותר".
תגובת ההסתדרות: "תקציב 2015, שאושר פה אחד על ידי הנהגת ההסתדרות ועל ידי חברי בית נבחרי ההסתדרות, כולל סיעות האופוזיציה, הוא תקציב מאוזן ונכון לאור הפעילות השוטפת ותוכניות הפעולה הצפויות להסתדרות. נפח פעילות ההסתדרות גדל מאוד בשנים האחרונות, וזאת לאור הצטרפותם של עשרות אלפי עובדות ועובדים מדי שנה מכלל המגזרים במשק להסתדרות. סעיפי התקציב מביאים לידי ביטוי שורה של צעדים, לדוגמה: הנגשת עשרות מבנים ברחבי ישראל לנכים, החזר חובות עבר, פעילויות למען חברי, איגודי ומוסדות ההסתדרות השונים, פעולות האיגוד המקצועי ועוד שורה של נושאים. ההסתדרות תמשיך ותפעל למען חבריה תוך פעולות ומאבקים במידת הצורך, לצמצום פערים בחברה הישראלית ושמירה על זכויות עובדים כאיגוד המקצועי הגדול ביותר בישראל".
הכתבה הועתקה מהאתר:https://www.themarker.com/career/1.2542433
