המעמדות החדשים: צמצום פערים נוסח כחלון וניסנקורן

הציבור רגיל לפערים בין בעלי ההון לכל היתר, אך דו"ח השכר חושף שבשנים האחרונות, בחסות האוצר וההסתדרות, נוצר מתרס חדש: עובדי המגזר הציבורי ושאר הציבורה

את הדו"ח של הממונה על השכר באוצר אפשר לסכם במשפט אחד: הפערים בחברה גדלים ומתרחבים בשלל כיוונים.

אנחנו רגילים להתייחס לפערים בין העשירון העליון לעשירון התחתון, ובין בעלי ההון לשאר הציבור, וצריך להתייחס לכך, אבל לפערים האלו מצטרפים פערים לא פחות בעייתיים — הפערים בין המגזר הציבורי, שאליו משתייכים עובדי המדינה, וכל היתר שמשתייכים למגזר הפרטי.

אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות. זהות אינטרסים עם כחלון
אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות. זהות אינטרסים עם כחלוןצילום: יובל חן

 

אם בעבר המשוואה השלטת היתה שהשכר במגזר הציבורי אינו גבוה בהשוואה למגזר הפרטי אבל התנאים טובים (קביעות, היקף שעות עבודה שנמוך ב־150 שעות בהשוואה למגזר הפרטי, יותר ימי חופש, יותר ימי מחלה והעלאות שכר קבועות), בשנים האחרונות היא השתנתה.

התנאים נשארו טובים, אך בעשור האחרון, שהסתיים ב־2017, השכר של עובדי המגזר הציבורי עלה ב־20% בעוד השכר במגזר הפרטי עלה ב־11% בלבד. הפער הזה נוצר בין היתר בשל הסכמי המסגרת שנפתחים מדי חמש שנים והעובדה שעובדי המגזר הציבורי יושבים על השאלטרים של המדינה – ייצור החשמל, נמלי הים, המכס וכו'.

שכר גבוה במגזר הציבורי הוא בעל חשיבות, משום שהאינטרס של כולנו הוא שיגיעו למגזר הזה אנשים איכותיים. הבעיה אינה נעוצה בצרות עין, אלא בשורה התחתונה. השכר הגבוה והתנאים המיטיבים אינם נולדים יש מאין – הם מגיעים מקופת המדינה שמקבלת אליה את תשלומי המסים של כולנו – ובתמורה אנו לאו דווקא מקבלים שירות ציבורי טוב יותר או יעיל. במקרים רבים המצב הוא הפוך לחלוטין.

למעשה, בשנים האחרונות העלאות השכר במגזר הציבורי ניתנו ללא כל תמורה שתשרת את הציבור הרחב, וזאת בשל זהות האינטרסים שנוצרה בין שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. השניים אמנם הרבו לדבר על צמצום פערים, אבל כשבוחנים את מה שקרה בשטח, הם תרמו רבות להגדלתם.

דוגמה מייצגת ניתן למצוא בהסכם השכר שנחתם עם עובדי רשות המסים ששולטים בכניסת סחורות לארץ דרך המכס. ההסכם העלה את שכרם של העובדים ב־9%, שהם עוד 70 מיליון שקל בשנה. ההסכם הפך את שכר עובדי הרשות לגבוה ב־9%-39% מהשכר במגזר הציבורי, וזאת בלי שנכנסו מערכות טכנולוגיות חדשות לרשות או שקודם האיחוד בין מס הכנסה למע"מ. אם ההסכם היה מביא לכך שהכנסות המדינה ממסים היו עולות, ייתכן שהציבור כולו היה מרוויח, אבל גם זה לא קרה. התוצאה היא הגדלה של הפערים בין אלה שנהנים מהשתייכות למגזר הציבורי לכל היתר.

האינטרס של כולנו הוא שאנשים איכותיים יגיעו למגזר הציבורי. הבעיה היא שהפערים בין המגזר הציבורי לפרטי גדלים, והאזרחים אינם מקבלים בתמורה שירות ציבורי טוב ויעיל יותר.

הכתבה הועתקה מהאתר: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3756153,00.html

close

הרשמו עכשיו לניוזלטר שלנו!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים קשורים

הסכם קיבוצי במגזר המנהלי של אל על: "עוד צעד לעבר חזרה לשגרה"

איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, ועד עובדי המגזר המנהלי והנהלת חברת אל על חתמו על הסכם קיבוצי לכ-2,000 עובדי המגזר המנהלי. לפי ההסכם, יקבלו העובדים תוספת שכר בחודשי הקיץ בהתקיים תנאים שנקבעו בהסכם בנושא שעות העבודה.

כמו כן סוכם על תוספות לשכר בהתאם לותק ותוספת שכר בגין פריון שבוטלה בתקופת הקורונה, תוחזר בשתי פעימות שיסתיימו עד תחילת 2023.

קרא עוד »

שיפור בשכר ובתנאי העסקה: הסכם לעובדי התחזוקה באל על

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "אני מברך על ההבנות ועל ההסכם שנחתם. אני מודה ליו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי, מנכ"לית אל על, יו״ר מועצת העובדים שרון בן יצחק ולכל העוסקים במלאכה שיודעים פעם אחר פעם להביא את החברה למערכת יחסי עבודה טובה ופורה. חשוב שאל על תהיה חברה חזקה ויציבה ותעוף אל על".
יו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי: "ההסכם עושה צדק עם ציבור עובדים ייחודי בעיסוקו אשר גילה אחריות יתרה במשבר התעופה שפקד את העולם בכלל ואת ענף התעופה בישראל בפרט. עובדי התחזוקה באל על נשאו על גבם באחריות רבה את תחזוקת המטוסים בתת כוח אדם ובשעות לא שגרתיות".

קרא עוד »

עשרות מיליוני שקלים מרווחי התעשייה האווירית יוענקו לעובדי החברה

עשרות מיליוני שקלים מרווחי התעשייה האווירית יוענקו לעובדי החברה, בהנחיית היו"ר עמיר פרץ. לדבריו היו"ר העובדים שותפים להצלחות, שאפשרו לתעשייה האווירית להעניק דיבידנד למדינה, ולכן

קרא עוד »