ברוח המפקד שהונהגה פה בשנים האחרונות, איכשהו, בצורה לא מובנת, הלא נורמאלי הפך לנורמאלי. המואשם הפך למאשים. הנחקר מתיימר להיות החוקר. זה חשוב לחשוב גם בכיוונים נוספים וגם מחוץ לקופסא – לא תמיד הרשויות, גם רשויות החוק, נקיות מטעויות, לא תמיד הצדק והמוסר נמצאים בצד אחד.

אבל, יש בעיה – אנחנו – העם – בתווך, נחתכים לשניים ומוסתים האחד כלפי השני. אנחנו יושבים כאן ורואים איך נורמות שלטוניות של דמוקרטיה תוססת מאבדת עוד ועוד סממנים של הגיון. יש מצבים שבאמת פשוט לא נתפסים.

חיים כץ, פוליטקאי משופשף ומאוד חזק, מצליח להתחמק כל פעם מחדש מהחוק, מהנורמות. אין לו עכבות, אין לו מוסר, הוא ממשיך בשלו – כאילו כלום. האיש חשוד שהרוויח לביתו סכום עתק דרך שימוש במידע פנים. פעל באופן מושחת של תן וקח – קיבל מידע ועזר לחברו להעביר חוק. זה רק חלק מהטענות. היועץ המשפטי לממשלה סרב לספק לו חסינות על רקע העבירות האלו. כץ המשיך בשלו – אפשר לחשוב, חצי מהכנסות הם מושחתים, אפילו הראש מצפצף על היועץ המשפטי. אז הוא חיים כץ – הוא יהיה הטהור היחיד? בטח שלא. למזלו של כץ, שאף אחד באמת לא סופר אותו, הוא לא פוליטקאי נחשב, הוא לא פוליטקאי משפיע. לכן, גם העבירות שלו, בקושי מעניינות. ביבי וגנץ מרוחים על גבי העיתונים כל יום. כץ, עשה לא פחות מהם, אבל בקושי מדברים על זה.

כץ הוא אחד מהפוליטיקאים האהובים על ידי פוליטיקאים אחרים, וכזה שהשתמש בוועד של התעשייה האווירית לצרכיו הפוליטיים ולמחיקת יריבים וקידום אג'נדות אישיות. כץ הצליח בינתיים לקבל חסינות (כבר פרטים על מעלליו). בעגה של משחק המונופול, הוא קיבל מהכנסת כרטיס יציאה מהכלא, הוא חוזר לנקודת ההתחלה ויאסוף גם את ה-200 שקל.

כץ הואשם בקידום חוק תמורת מידע פנים
על פי כתב האישום שהוגש נגד כץ, השר לשעבר קידם את תיקון 44 לחוק ני"ע. מדובר אמנם בחוק שיכול להיות חשוב מאוד להרבה מאוד אנשים – סיוע להחזרת חוב לבעלי אג"ח, לפני ההחזר לבעלי השליטה.

אבל מה לעשות שהחוק נגוע בשחיתות שלטונית מהסוג הפשוט ביותר וכזה שהוא קל להוכחה. למה קל להוכחה? כי כץ הוא חבר קרוב של איש שוק ההון מוטי בן ארי שקשור לקבוצת אקוויטל, שלפי כתב האישום, סייע לכץ להרוויח הרבה כסף בבורסה. כץ "שכח" לדווח על כך – דבר שעל פניו כבר הופך את מעשיו לפליליים.

עוד נודע כי בן ארי ואקוויטל החזיקו אג"ח בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, כך שקידום החוק היטיב עמם. עוד עלה מכתב האישום כי כץ קיבל מידע מבן ארי ושהיה שווה לו מיליוני שקלים. בנוסף, בניגוד לחוק, נקשרו עסקאות בהיקף של מיליון שקל בין חשבונו של כץ לזה של בן ארי. העסקאות לא נרשמו כעסקאות מתואמות.

מכתב האישום עולה גם החשד הכבד לשימוש במידע פנים, שהניב לכץ מיליוני שקלים. כך למשל בעסקת מיזוג בין נצבא לאיירפורט סיטי – שהיא חלק מקבוצת אקוויטל – עלה כי כץ רכש דרך חשבונו ובחשבונות ילדיו מניות בהיקף של כ-1.6 מיליון שקל. כשדיווחו על המיזוג, עברו המשקיעים המתוחכמים לממש חלק ניכר מהמניות שרכשו והרוויחו לא מעט כסף.

ראוי לציין, שח"כ זכאי להגנה מהחוק, אם הוא יכול להוכיח שמעשיו נעשו תחת עבודתו בכנסת ולמען הציבור. בדיוק על הסעיף הזה רוכב כץ, רק לא ברור איך שימוש במידע פנים ומיליונים בחשבונות הבנק שלו ומשפחתו זו טובת הציבור. 

היועמ"ש התנגד לחסינות; כץ למד מביבי
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התנגד למתן חסינות לשר לשעבר, ח"כ חיים כץ, שמואשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתיק המניות, כשפעל לקדם חוק לבקשת יועצו הפיננסי, איש שוק ההון מוטי בן ארי מקבוצת אקוויטל. חברים יקרים על פי החשד חיים כץ עשה הון דרך השקעות בשותפויות גז – קוראים לזה מידע פנים, אז איך זה שהחשד הזה מתנדף?

"המעשים המפורטים בכתב האישום הם חריגים בנסיבות ואינם תואמים למה שמצופה מחברי כנסת ולכללי העבודה בכנסת", קבע מנדלבליט בדיון שנערך בוועדת הכנסת בחודש שעבר. "מדובר בפעולה ממושכת ומתוכננת שכוללת, לפי כתב האישום, הסתרה ומצג כוזב וזאת תוך ניגוד עניינים חריף".

מה הוא בסך הכול עשה? קידם חוק? בלי לדווח ליועץ המשפטי של הכנסת על ניגוד העניינים, כי ידע שזה ימנע ממנו לקדם את החוק. "שותים את דמי", התבכיין כץ, מהפוליטיקאים המנוסים והמושחזים שיש לנו במדינה.

הלב נשבר.

זה לא הכל. כץ כבר אמר את כל הדברים האלה בעבר, לאחר שהוחלט לא להעמידו לדין במסגרת תיק התעשייה האווירית, שבה המשטרה המליצה להעמידו לדין בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים.

ועדת החוסר אתיקה וח"כים פחדנים
נכון, ועדת האתיקה של הכנסת קבעה שאי-העמדה לדין לא תפגע באינטרס הציבורי. אבל אם איך שהכנסת הנוכחית נראית – וגם האחרונות – זו לא חכמה. אותה הכנסת, עם כל הוועדות שלהן, מונהגת על ידי פולטיקאים שעוסקים מדי יום ב"תן וקח" פסול, שמור לי ואשמור לך, ובכלל – מי יושב שם בראש – מנהיגים שבזה אחר זה מתברר שהם מושחתים. ואם כך –  אז מה זה קידום חוק של מקורבים, שימוש במידע פנים ורווח של מיליונים בניגוד לחוק?

כמסתכלים על האנשים שהצביעו בעד החסינות הזו מגלים משהו קטן ולא נעים על ראשי הרשימות, או חלק משמעותי מחבריה. הנה הרשימה שהצביעו למען החבר כץ.

ש"ס של אריה דרעי שישב בכלא על שוחד ונחקר עד לא מזמן בגין עבירות דומות. אביגדור ליברמן היקיר החדש של השמאל, שעד היום לא ברור איך הבת שלו בת ה-20 קיבלה מיליונים לחשבון הבנק שלה. הליכוד בראשות הנאשם מבלפור. יהדות התורה שמובלת על ידי נחקר שחשוד שסייע – ואולי עדיין – לפדופילית שהתעללה באוסטרליה בעשרות ילדות. וגם ימינה שהכניסה לכנסת את מוביל מצעד הבהמות שנעצר בצעירותו על ידי השב"כ והיום הוא שר התחבורה ושר חינוך שעדיין לא ברור מה הוא עושה שם.

אכן רשימה של אנשים שהם אות ומופת. רשימה שלכל אחד מהם יש משהו כזה או אחר נגד הפרקליטות, בתי המשפט או היועץ המשפטי לממשלה. רשימה שגם מונעת מנקמה נגד אביחי מנדלבליט על שהעז להעמיד לדין את ראש הממשלה, שכל הנזכרים למעלה – פרט לליברמן – נתנו בו אמונים.

אז בואו חברים, פורסם כאן שאשכנזי לא ראוי, אבל ישנם עשרות רבות של ח"כים לא ראויים – בראשם ח"כ חיים כץ. וזאת תעודת עניות למדינה ולכנסת, שהפכה למקום מפלט לעבריינים.